אם השם הזה מצלצל לכם מוכר, כנראה שנתקלתם בתוכנית ה"דיילי שואו" בעשור האחרון. אם לא נתקלתם בה, תנחומיי על השעות שבזבזתם בצפייה בסי.אן.אן או בפוקס ניוז אם רציתם להתעדכן בחדשות מארצות הברית. יותר מעשור אחרי שעלה לאוויר, ושש שנים אחרי שכל מבקרי הטלוויזיה אמרו שזה לא ילך ואיש לא יצפה בו, הסטנדאפיסט ג'ון סטיוארט יעלה לוושינגטון וידרוש, באופן אבסורדי, דווקא מממשלת אובאמה - שבה הוא תמך לאורך כל הדרך - “לחזור לשפיות", כהגדרתו.
סטויארט, יחד עם סטיבן קולבר, הקומיקאי הענק האחראי על התוכנית "דו"ח קולבר", מנהלים כבר שבועות ארוכים קמפיין המעודד אנשים לצאת לרחובות ולבוא להפגין. על פי הערכות המשטרה, צפויים להיות בהפגנה למעלה מ-250,000 איש. אלא שבימים האחרונים התברר שאלו רק הערכות ועל פי גורמים שונים, מעל חצי מיליון אמורים לצאת אל הרחוב בוושינגטון רק כי שני קומיקאים אמרו להם.
בניגוד למה שאתם חושבים, חזרה לשפיות אינה בדיוק התקרבות לערכי הקתוליזם (סטיוארט בכלל יהודי) או ערכי המשפחתיות האמריקאית האהובים. אמריקה, לדידו של סטיוארט והחבורה (הכוללת גם את סטיב קארל, שהתחיל בדיילי שואו והתקדם עד להוליווד), יצאה משליטה, מישהו איבד את המושכות, וצריך לקחת אותן חזרה לפני שאמריקה הולכת לאבדון. ערימה של חוקים גזעניים, דריסה גסה של מעמד הביניים וכמה חוקים א-סוציאליים בעליל הציתו את האש בליבו של סטיוארט הלהוט גם ככה. נשמע לכם מוכר? כל מה שנותר לכם הוא לשבת בראשון לפנות בוקר ולצפות בטלוויזיה איך מתנהגת מדינה שגם רוצה לעשות משהו בקשר לזה.
בלי שום קשר לכמה מאות אלפים יגיעו, המספר הסופי אינו משנה. מה שכן משנה הוא שכבר חמש שנים לפחות עוקפים קרייני החדשות הפיקטיביים לכאורה כמו ביל מאהר, קונאן אובראיין וג'יי לנו את מהדורות החדשות הרגילות. אנשים, קובע סקר אחר סקר, מעדיפים לקבל את החדשות שלהם מהאנשים שמצחיקים אותם, אולי כי ככה זה יותר נסבל. התוכנית של סטיוארט, שנצפית על ידי מיליונים, היא ראש החץ של כל העסק הזה. אלא שבשנה האחרונה, יודע כל מי שעוקב בקפדנות, נפל דבר. מילא זה שאנשים אינם יכולים להתמודד עם החדשות היומיומיות ונאלצים לקבל אותן דרך מסננת משעשעת. אבל לאחרונה, כך נדמה, גם ג'ון סטיוארט עצמו לא יכול להתמודד איתן יותר.
אחר כך הגיע עניין גירוש הילדים הזרים, רפורמות שונות במס שמלגלגות על מעמד הביניים, שלל חוקים גזעניים נגד זרים והויכוח ההזוי על המסגד בגראונד זירו. סטיוארט, אחד האנשים היותר פעילים חברתית בארצות הברית, החליט לעשות מעשה ולהוציא מאות אלפים לרחובות, כי זה כבר הפסיק להצחיק.
מי יוביל אותנו למחר חדש?
בארץ, יש לציין, ניסו לעשות לא מעט חיקויים לתוכנית המדהימה הזו. בלט במיוחד החיקוי של אורי גוטליב בתוכנית "עד כאן" ואחריו יעקב כהן בעונה השניה של "עד כאן". השניים לא השכילו להבין שהפורמט הוא לקרוא את החדשות ובאמת להתעצבן מהם, ולא לעשות מהם פאנצ'ים דלוחים. אבל הנה מה שבאמת מציק לי: אותו דבר שקורה בארצות הברית, מבחינת חוקים דרקוניים חשוכים ונוראיים, קורה גם כאן. רק שבלבנט המדברי שלנו לא קם שום איש רוח וניסה לקום ולעשות מעשה.
זה לא עניין של שמאל או ימין, זה גם לא עניין של דעה פוליטית כזו או אחרת. זה עניין של לראות לאיזה הכיוון המדינה הולכת. לכאורה, יש להם את כל הצידוקים שבעולם: הקהל גם ככה מצומצם, הם לא רוצים לעצבן אנשים, הם כאן כדי להצחיק ולבדר ותו לא. הם לא אנשי חדשות והם בטח לא פוליטיקאים. אבל בזמן שבאמריקה יוצאים חצי מיליון איש לרחובות רק כי ג'ון סטיוארט אמר, אצלנו מפגינים 70 סטודנטים עם תרנגולות שגם מהם מתבקשים להוריד את הראש ולסתום את הפה. זה בדיוק ההבדל ביננו לבינם, ובזמן שאצלם קורה משהו באמת גדול, אנחנו נמשיך לשקוע אל תוך העתיד האפרורי שלנו.
ג'ון סטיוארט, סטיב קארל, סטיבן קולבר, לואיס בלאק והחברים כנראה לא יובילו את אמריקה למחר חדש. אבל, והנה העניין המרכזי, לפחות הם מנסים. הנה כמה אנשים שאמרו "לעזאזל הם הפופולאריות שלנו", ובתמורה זכו לפופולאריות גדולה מאי פעם. וכשג'ון סטיוארט פונה לאנשים בבית ואומר: "רק הפעם, תזמינו בייביסיטר ותבואו, כי אי אפשר יותר לשתוק, כי רומסים את מעמד הביניים", אתה פוזל הצידה אל עבר אנשי הבידור שלנו, ויודע שלא רק שאף אחד מהם לא יצליח לעשות כאן מהפכה, אלא שאין סכנה שאחד מהם אפילו ינסה.