ג' התגייס לצה"ל לפני כ-13 שנה ושירת בתור לוחם וגשש. הוא הלך בעקבות אביו ששירת בצבא כסגן אלוף ביחידות מובחרות, ובעקבות אחיו ששירת כלוחם בצנחנים.
אחרי שהוצב באוגדת איו"ש שבשטחים, באחד הסיורים המבצעיים שערך עם המג"ד שלו באזור בית אל, הושלכו לעבר ג' מטחי אבנים מתושבים פלסטינים המתגוררים באזור. כתוצאה מכך, הוא נפצע בידו ואף לקה בטראומה קשה. מאז התקרית ג' החל לסבול מסיוטים בלילות, מכאבי ראש ותחושת בלבול קשה. מעבר לכך, הוא מתקשה לתקשר עם בני משפחתו וחבריו הקרובים.
"אני מרגיש שרודפים אותי כשאני ישן, אני מתעורר בבהלה ומרגיש שהחיים שלי נהרסו, הפכתי להיות אדם פחדן", סיפר ג' לפסיכיאטר המומחה שטיפל בו, לאחר שאושפז בבית החולים. בעקבות זאת, הוא הגיש בקשה לקצין התגמולים במשרד הביטחון להכיר בו כנכה צה"ל. לטענתו, הוא לקה בטראומה עקב שירותו הצבאי בשטחים.
לאחר שקצין התגמולים דחה את התביעה בנימוק שאין קשר בין אירוע יידוי האבנים לבין מצבו הנפשי, ג' לא ויתר והגיש ערעור לבית משפט שלום בחיפה, כשהוא מצרף חוות דעת פסיכיאטריות התומכות בגרסתו. בחוות הדעת שהגיש נטען בין היתר, כי לא פעם ג' מרביץ לאחיו ללא סיבה, עקב מצבו הנפשי שמדרדר מאז פציעתו.
השופט אורי גולדקורן ושני חברי הוועדה שדנו בערעור בשבועות האחרונים, החליטו לקבל את טענותיו של ג'. הם קבעו כי יש קשר ישיר בין מקרה זריקת האבנים לבין הטראומה בה לקה, על כן יש להכיר בו כנכה צה"ל.
השופט חייב את קצין התגמולים לשלם לג' הוצאות משפט בסכום של 7,000 שקל.