אחרי שנים של ניסיון כשופטת, העונה הנוכחית של "הכוכב הבא לאירוויזיון" (הגמר הגדול מחר, שלישי, אחרי החדשות, קשת 12) העבירה את קרן פלס מסע אחר. האירועים האחרונים במדינה השפיעו על נקודת המבט שלה. לאורך העונה היא עוברת הוריקן של רגשות, דברים שבעבר נראו לה נכונים - היום קצת צורמים לה והיא בעיקר שואלת את עצמה את אותן שאלות שמעסיקות גם אותנו כצופים: מה נכון לשלוח השנה לתחרות הגדולה באירופה?

מבחינתה, הנציג שלנו באירוויזיון השנה צריך להיות מעבר לזמר פנומנלי, הוא צריך גם להביא איתו מסר חד וברור. כשהגמר הגדול ממש מעבר לפינה והתחרות צמודה ומותחת מתמיד, ישבנו עם קרן לשיחה על הפיינליסטים שסחפו מדינה שלמה בזכות הקול והייחודיות שלהם. דור שמעון זכה למחמאות מקרן לאורך עונה שלמה: "ווקאליסט מאוד גדול, קול שמחזיר אלינו משהו אנושי, את הרצון להרגיש. בהתחלה הלב שלנו קפא והתאבן, אבל כשמגיעים למקום של לבכות, זה אומר שאנחנו בדרך לחזור ולהאמין באנושי אחרי הדבר המפלצתי והקשה שעברנו".

"עדן גולן היא הזמרת הכי פנומנלית שנתקלתי בה בתוכנית, יהיה קל לכתוב לה שיר כי היא יודעת מי היא. אני מתרסקת מכל ביצוע שלה. גם כשמשהו מפריע לי היא מרסקת אותי כזמרת. אור כהן היא הראשונה שהייתי נכנסת איתה לאולפן לכתוב שירים ולעשות קריירה, אני חושבת שהיא הולכת לקרות בישראל. מיקה משה היא בדיוק הטון הזה של הנערה המתוקה, כמו הנערות שלנו שחלקן ברגעים אלה ממש עוברות את הנורא מכל בעזה או איבדו את חייהן. אני חושבת שהקול הזה שמיקה מביאה הוא ממש מדויק ושהיא זמרת מושלמת".

איך את מדמיינת את הנאמבר שלנו באירוויזיון השנה?
"זה פשוט צריך להיות טוב. לא יהיר, בעברית ובאנגלית, אולי אפילו בעוד שפות. הביצוע של השיר הוא קריטי, אנחנו לא יכולים לעשות משהו מאוד פומפוזי אלא אם כן הוא מגובה בטקסט שמסביר למה אנחנו עושים את זה. פה צריך להיות הפיצוח. אם לדוגמה עדן תזכה ותשיר שיר על להמשיך לשמוח למרות הכל, אז השיר צריך לדבר את זה במידה ויש משהו גדול שקורה על הבמה. בכל מקרה אחר עדיף, מה שנקרא, לבוא בג'ינס".

יש מתמודד שציפית שיגיע רחוק יותר בתחרות?
"מאוד אהבתי את יונתן ביטון. אני מבינה שזאת תחרות שמכוונת לאירוויזיון והמסלול הוא אחר מתחרות שירה רגילה. 'אלוהים ישמור' היה ביצוע נהדר לשיר מצליח של זמר שהיה אצלנו בתוכנית, ודווקא בנאמבר הזה הוא הודח. אמרתי ליונתן שבטוח אפגוש אותו בחדרי חזרות. הוא משלנו מה שנקרא, קולגה".

איזה רגע מהעונה לא תשכחי?
"את הדואט של מיקה ונטע לשיר 'נגמר' של עידן עמדי. אני חושבת שזה אמר הכל והכיל את כל מה ששיר בתוכנית שמשודרת בימינו בישראל צריך להכיל".

זאת תקופה מאוד מורכבת, מה עוזר לך לעבור אותה?
"אנחנו חיות ששורדות, העם היהודי ידע מכות קשות וזאת אחת מהקשות שבהן - וגם את זה אנחנו עוברים ושורדים. אנחנו משתמשים בקול שלנו בשביל להגיד מה שחשוב בעינינו. אני בעיקר מהדהדת את נושא החטופים, בעיניי הם מזמן היו צריכים לחזור. אני מהדהדת גם אחדות, כי אסור לנו להפוך את זה למחנות בשום אופן. אנחנו צריכים להיות חזקים בתור ישראל אחת".

השירים של קרן שזורים באירועים שונים בחיינו במשך השנים. באופן לא מכוון, אותם טקסטים שכתבה על החוויות האישיות שלה, קיבלו גוון ועומק שונה בחודשים האחרונים, כשהפכו להיות - וכנראה גם יישארו לנצח, חלק משירי המלחמה שלנו. "שתי גדות", "תודה", "לחזור הביתה" וגם הלהיט המיתולוגי "איתי" - אותו ביצעה למען החזרתו של איתי סבירסקי משבי חמאס, יחד עם שאר החטופים. כל אלה כנראה לא ישמעו כבר אותו הדבר, אבל גם היא לא. בכל פרק של "הכוכב הבא לאירוויזיון" קרן דואגת להזכיר לנו את הנושא שהכי בוער בליבה - השבת החטופים הביתה.

View this post on Instagram

A post shared by Keren Peles | קרן פלס (@kerenpeles)

לפני כמה שבועות, קרן אירחה בביתה את הילה רותם-שושני בת ה-13 שנחטפה מקיבוץ בארי יחד עם אמה רעיה וחברתה אמילי הנד. את המפגש הם העבירו באווירה הכי ביתית ושפויה שאפשר, הכינו יחד עוגת תפוזים, שרו וצילמו סרטונים לרשתות. על המפגש היא מספרת: "זאת ילדה מקיבוץ שהוא כמו בית בשבילי. כשהיא הייתה אצלנו הילדים שאלו אותה את כל השאלות שפחדתי מהן, כמו: 'איך היה לך שם, מה עשו לך ולמה לא הרגו אותך?' שאלות קשות". 

"היא פשוט ענתה להם את כל הדברים כמו שהם. בניגוד לפחד שלי, זה קירב", היא משתפת בפרטים על הרגע הרגיש אליו לא יכלה להתכונן מראש. "שמחתי שהילדים שלי פגשו ילדה שחזרה מהשבי. לא שמחתי שהיא הייתה בשבי ושזה קרה, זה האסון הכי גדול שאפשר היה להעלות על הדעת, אבל כאמא שחששה נורא ממפגש כזה, הרגשתי שהוא נתן להם איזושהי הנגשה לאירוע, הרחיק את האימה וקירב אותם אל המציאות".

את חוזרת להופעות אחרי חודשים שבהם שרת מחוץ לבמה, איך ההרגשה?
"המוזיקה, ההופעות והמפגש עם הקהל באים בטוב גם כשרע. יצא שהשירים שלי מתאימים עכשיו, אני מרגישה שכל טקסט מקבל עוד איזשהו גוון שמחובר לתקופה. הם נותנים לי כוח ואני נותנת להם. כל הופעה כזאת היא כמו אוויר לנשימה ואני מברכת על כל רגע כזה".