שייקספיר שאל "מה יש בְּשם? מה שנקרא לו שושנה ריחו יהיה מתוק תחת כל שם" ("רומיאו ויוליה", מערכה שניה, תמונה שניה. מאנגלית: דורי פרנס) ובמובנים רבים הוא צודק. שום דבר מהותי לא משתנה באדם, מקום, אירוע או חפץ ששינה את שמו. ובכל זאת, כפי שתעיד כל מי שבגיל 25 הוסיפה יו"ד לשמה והרגישה שזה הפך לה לגמרי את הקארמה, כינוי הוא רכיב מרכזי בזהות שלנו, ושינוי שלו הוא מעשה עוצמתי. מעשה של יצירה, ובמובנים מסוימים גם של מוות, שהרי השם הישן - הזהות הישנה - איננה עוד. בסוף אוקטובר 2017 עלתה לשידור "חתונה ממבט ראשון" - דוקו-ריאליטי שמפגיש זוגות פוטנציאליים בפעם הראשונה מתחת לחופה, ואז שולח אותם לדרכם החדשה (ובליווי מצלמות) כזוג נשוי. בפברואר 2020, עלתה אותה הסדרה בדיוק רק שהפעם איש לא קרא לה בשם התכליתי-אך-ארוך "חתונה ממבט ראשון". לא. "חתונה ממבט ראשון" מתה - תחי "חתונמי".

כינוי החיבה הוענק לתוכנית תחילה בשיחות פרטיות, כנראה הרבה לפני שידור העונה השלישית, וההתקבלות הציבורית שלו זכתה לחותמת אישור ראשונה בפוסטים בקבוצות צופים ברשתות החברתיות. מהן הוא חלחל גם לכלי התקשורת המסורתיים - בהם האתר שאתם גולשים בו ברגע זה - שהבינו שאין טעם או סיבה להילחם במיתוג הטרי. כיום, "חתונמי" השם בו מתייחסים לתוכנית ולאירועיה בכתבות וסרטוני ביקורת באתר "וואלה", בכתבות ב"ישראל היום", ובביקורות הטלוויזיה של Ynet ו"הארץ".

שורת החיפוש של גוגל כבר מקשרת מיד בין מונח החיפוש "חתונמי" ל"חתונה ממבט ראשון" ומציעה לגולש המתעניין יותר מ-13,000 דפים בישראל שמכילים את השם המחודש, או מפנה אותו למונחי חיפוש שהיא מזהה כקרובים, בהם "חתונמי פרק 2" ו"אריק ודובי". תגידו ש-13,000 דפים לעומת הנצח הגדול והרחב של האינטרנט זה לא הרבה, ונגיד אוקיי, אבל תסתכלו כמה פחות היה קודם: כלי ניתוח המגמות גוגל טרנדס לא זיהה בכלל את "חתונמי" כמושג בר-חיפוש לפני חודש מרץ השנה, אולם מאז אמצע אותו חודש הוא מזהה "קפיצות" של חיפוש אחר המונח כמעט מדי שבוע, בדרך כלל סמוך למועד שידורו של פרק חדש, ולא תמיד בהתאמה לחיפושים מקבילים אחרי תוכן שקשור לתוכנית. רוצים לומר, "חתונמי" נהיה דבר בפני עצמו - מושג חדש, אבל כזה שלא מצריך גם הסבר או היכרות מוקדמת, בשדה התוכן של "חתונה ממבט ראשון".

ולא שלא ניסינו קודם להרחיב את השדה הזה. אם תדפדפו בארכיון הכתבות של tvbee אודות "חתונה ממבט ראשון", תגלו שלחלקן יש כותרת שכוללת את הקיצור "חתונה". למשל, "כך הפכה שירי מ'חתונה' מאישה מושמצת לדמות נערצת", טקסט שפורסם אי אז בימים התמימים של קיץ 2019. אבל זה לא תפס. כלומר, כן, גולשים הבינו לְמה הכתבה מתייחסת כי שירי היתה משתתפת מוכרת ומדוברת מספיק ו"חתונה" היא, נו, חלק מ"חתונה ממבט ראשון", אבל זה לא תפס. וכמו שרשת הסופרמרקטים YOU ניסתה לכפות על הצרכנים את השורש צ'קל"ף ("שלא יצ'קלפו אותנו", כמאמר הפרזנטור לשעבר יעקב כהן) ותנובה לא ממש הצליחה להשגיר את תואר הכבוד "מגנוב" למרות שימוש נרחב בפרסומות למעדני חלב - כך גם הקיצור "חתונה" לא חלחל מלמעלה למטה, ונותר אך ורק כמכשיר מלאכותי בניסיון לחסוך תווים יקרים מפז.

"הרי ברגע שלא ברגע שלא תהיה תוכנית כזאת, המילה הזאת לא תישאר", מסביר אילון גלעד, שכותב את טור הלשון "מהשפה פנימה" ב"הארץ", ומוסיף: "אני לא חושב ש'חתונמי' תיכנס למילון". גלעד משער שהשם "חתונמי" נולד, כמו מילים רבות ומגוונות, על דרך הקיצור. "זה אליפסיס - קיצור של הסוף או 'השמטה'. נחתך הסוף של המילה שאומרים. זה כן קורה במילים ובשמות, למשל 'יוסף' שקוצר והפך ל'יוסי' שלנו. ודברים שמתקצרים הם בדרך כלל דברים שחוזרים הרבה. במקרה הזה, כיוון ש'חתונה ממבט ראשון' זה (שם) קצת ארוך, אני יכול להבין למה הוא קוצר ל'חתונמי'".

התהליך הלשוני, כאמור, הוא משהו שחוקרי שפה מזהים במילים רבות. "כשיש מושג חדש או דבר חדש בעולם והוא צריך שם, אז יש לו מילה, ולפעמים המילה הזאת עלולה להתקצר", מסביר גלעד. "קל יותר להדגים באנגלית: Telephone הפך ל-Phone, אז זה מקרה מאוד דומה. זה בדרך כלל קורה כשמשהו הופך להיות שכיח מאוד ומזכירים אותו הרבה, ועולה הצורך לקצר אותו בכתב או בדיבור, ואז נוטים להיווצר קיצורים כאלה שמחזיקים מעמד". על כישלונו היחסי של הקיצור "חתונה" הוא מסביר: "אפשר להבין למה זה לא תפס כל כך. המילה 'חתונה' היא כבר מילה שגורה ושכיחה, וזה יוצר אמביוולנטיות - 'רגע, מדובר בתוכנית או בחתונה ממש?'". ואם אכן "חתונה" לא היתה קיצור טוב ומהנה מספיק, אפשר להבין למה היה צריך לחכות למילה חדשה שתגיע מהשטח. "יש המון כאלה, הייתי אפילו אומר שזה המקרה הרגיל. נגיד המילה 'זין', וגם 'זרנוק' ככינוי לאיבר מין הן הגיעו מלמטה למעלה - התחילו עם זה ילדים בגימנסיה הרצליה בשנים הראשונות של הגימנסיה, בשנות העשרים או משהו כזה, ודווקא המילה 'פין' היא חידוש במילון מונחי רפואה של אהרן מזי"א מ-1934. גם 'מצוברח' צמחה באותם מחזורים בגימנסיה. יותר נדיר למצוא מישהו שממציא מונח, נגיד כשהאקדמיה ללשון ממציאה מונח, והוא נכנס לדיבור. דווקא האקדמיה לא מצליחה להחיל מילים, והתהליך הנורמלי הוא שמישהו מכניס מילה עם צורך - זה יכול להיות סופר בספר, וזה יכול להיות גם בדיבור".

 

על הרקע הזה מעניין לחזור למונח נוסף שהזכרנו קודם: כינוי חיבה. התפוצה הרחבה ומהירות היישום של "חתונמי" בדיבור ובכתב מעידות קודם כל על הרצון לדבר על "חתונה ממבט ראשון". זה קשר רגשי יותר מזה שמתקיים בין צופים לתוכניות אחרות, אפילו אם מדובר בתוכניות סופר-פופולריות עם שמות סופר ארוכים. הרי ל"איך פגשתי את אמא" אין כינוי רווח בעברית למרות שכל 9 העונות שלה ששודרו בארץ. אבל "חתונה ממבט ראשון" מעודדת צופים לשוחח על משתתפיה, לחיוב ולשלילה. אתם מוזמנים להביט בטוקבקים שמתפרסמים אצלנו בכל ריקאפ, שם תמצאו ויכוחים ענפים וניתוחי עומק שהיו גורמים למרבית הפסיכולוגים להתפטר בשמחה מתפקידם. ואין לזלזל בעזוּת הדעות האלה או בפרק הזמן שנדרש לכותביהן לנסח הודעות ארוכות כל כך. זה רגש טהור, ומעטות התוכניות שמצליחות לגרות רגש כזה בצופיהן. בהתאם, מעטות עד לא ממש קיימות התוכניות הנוספות בישראל שקיבלו כינויי חיבה נפוצים כל כך.

>>89 רגעים ב"חתונמי" שגרמו לנו לרצות למות

וזה גם כיף גדול. כיף לגלגל את צירוף ההברות המשחקי הזה, האינפנטילי כמעט, חה-תו-נה-מי, על הלשון. אילון גלעד משער ש"העובדה שזה מסתיים ב-'מי' עוזרת לזה להתקבל, כי כינויים בכלל נוטים להסתיים ב-י'. "הסיומת -'וּש', למשל, כמו ב'טובוש' או 'בת מצווש', הפכה כמעט כבר למילה נפרדת, וסביר שחלק מה-וּשים יישארו בשפה גם עוד זמן רב", הוא מדגים. "ילד בן ארבע שעכשיו אומר את זה באופן רגיל, כשהוא יגדל ויהיה מבוגר הוא ימשיך להשתמש בזה, הוא בכלל לא יבין שזה סלנג". וכמו שלא כדאי להתעלם מתוכן של טוקבקים, לא כדאי גם לפסול כינויי חיבה או מילים שנשמעות תחילה כאילו נהגו לראשונה בשיחה בין שתי בנות 14. "השימוש ב-וּש יותר נפוץ בקרב נשים צעירות, ודווקא חוקרים של בלשנות היסטורית מוצאים שנשים צעירות הן בדרך כלל החדשניות בשפה", מסביר גלעד, "כלומר כדי לראות איך שפה תישמע בעתיד, אתה צריך לראות איך נשים צעירות מדברות עכשיו". ואם להסתמך על סתיו שפיר שהתעלפה מהתרגשות במפגש עם משתתפי הסדרה, על המשתתפות האדוקות של הדיונים בפייסבוק וכנראה על חלק לא מבוטל מהקוראות של הכתבה הזו - נשים צעירות לא מדברות עכשיו על "חתונה ממבט ראשון", הן מדברות על "חתונמי", מאמי.