האמת שהתגעגעתי. אחרי משימת החמץ השנתית והגעגועים לפיתות, בייגלה ולחם מחמצת עם חמאה, "מאסטר שף" חזרה השבוע עם משימה שהיא הרבה יותר יום העצמאות מאשר פסח. אני מדבר כמובן על משימת החריף, שכמו תמיד העונה נשמעה קלה על הנייר - אבל אז הוציאה את כולם מאיזון וגרמה להם לאבד כיוון. את כולם - חוץ מאחת.

גם אני כמוכם הייתי משוכנע שאת משימת החריף תנצח אך ורק חופית, זו שלא מפסיקה להדהים שבוע אחרי שבוע, ומשאירה את השופטים המומים מול הצלחת שהיא רוקחת להם. אחרי הדרך שעברה מאז המשברים בתחילת העונה וסיכת ההצטיינות שקטפה הכי בזכות, חופית הפכה מהר מאוד למישהי שאתה יודע שתספק את הסחורה. ואם פעם משימות הגדלת הראש כמו זו של החריף היו מכניסות אותה לסטרס, היום, אחרי שאיום הבישול המשותף כבר לא מרחף מעל ראשה - היא המתמודדת הכי מפוקסת בדרך לגמר.

בדיעבד אפשר להבין שחוסר הביטחון שאפיין את חופית בתחילת העונה נבע בעיקר מכמות המשימות המשותפות. היא לא יכולה להיות תלויה במישהו אחר, ואם זה לא עובד בדרך שלה - אז זה לא עובד מבחינתה בכלל, לטוב ולרע. בסוף הרי יש רק מאסטר שף אחד, או אחת במקרה של העונה הנוכחית, ולא הייתי קורא לאף אחד משוגע אם הוא היה מהמר על חופית כעל זו שתקטוף את התואר ואת הכותרת הראשית כאן ב-mako בעוד חודש ומשהו.

ואם לא חופית אז מי? בתחילת העונה הימרתי חזק גם על תאיר. סינר זהב מוצדק (והאחרון שנשאר בתחרות, אגב. עוד נגיע לזה) ומתמודדת שנראה היה שאי אפשר לערער את הביטחון שלה. אבל בשלושת הפרקים האחרונים, ובעיקר בפרק בו היא בישלה עם גיא ומיטל, תאיר הובילה אבל נכשלה, ומשהו בביטחון שלה נסדק. מאחת המתמודדות הכי מבטיחות של העונה (יחד עם חופית ומנאל) הייתה תחושה פתאום שהיא בדרך לרילוקיישן נוסף - הפעם מחוץ לנווה אילן.

למזלה, למזלנו, ובעיקר למזלם של השופטים, בפרק ההדחה אתמול תאיר חזרה ובגדול עם טארט הקפה והשוקולד שלה שגרם למיכל לצמרמורות ברגליים, ועוד לפניו הגיע הטטאקי שבכלל נזרק לה, כבדרך אגב, כהצעה מהמרפסת על ידי עדי. תאיר היא לב אחד גדול, רואים את זה מיד, היא גם פריקית של התכנית וצפתה בכל העונות, אז מן הנדרש כמעט שהיא תעבור רכבת הרים קצרה, כדי שתוכל לחוות את כל קשת הרגשות שיש ל"מאסטר שף" להציע. עכשיו, בשלב הקריטי של התחרות, היא הצליחה לאסוף את עצמה ואני מקווה בשבילה (כן נו, וגם בשבילנו) שהיא תרוץ חזק קדימה, למרות שאל הגמר - אם יורשה לי - כנראה שהיא לא תגיע.

בטח תגידו "אבל אמרתָ שכן!" ואני אזכיר לכם שאל הגמר יגיעו שלוש מתמודדות בלבד. על חופית כבר דיברנו ואין עוד צורך להסביר למה היא תהיה שם, ומי שכנראה תעמוד לידה תהיה מנאל, שאמנם לא הצטיינה במשימת החריף (אבל כן שיחקה אותה עם מנה חכמה של פלפל ארוז בתוך בצק), ובמשימת הקפה היא שלפה את מעצב המעמולים ונתנה עבודה. זה הספיק לה כדי לעבור לשלב הבא, ואחרי נפילת המתח הקצרה הזאת אני מניח שהיא תחזור לעצמה מהר מאוד ותמשיך להבריק בערבית מלאת פרשנויות שבאמת מעיפות לך את המוח.

אז נשאר עוד מקום אחד בגמר, ואם אתם עוקבים אחרי המילים שאני יורה פה בקצב שבו אהרוני נזהר מלהחמיא למנות, אתם בטח יודעים שמי שתהיה שם עם חופית ומנאל - שוב, לפחות אם זה תלוי בי - היא איתיאלה. אני אקרא לה אהובת ליבי טור שלישי ברציפות כי שם היא השתכנה ומסרבת לעזוב, ואחרי משימת הקפה אתמול היא יכולה לבנות לי בלב גם וילה עם בריכה מצדי. או בית בצורת כרוב. מה שבא לה.

דיברתי על תהליך, כמו אלה שעברו תאיר וחופית, אבל אין מישהו שעבר בתכנית תהליך כמו איתיאלה. מהספסל הכי אחורי של העונה, האישה שנחבאה אל הכלים בהתחלה זורחת בשבועות האחרונים בצורה מעוררת השתאות ובדרך שלא זכורה לי בכל העונות שצפיתי בהן - וצפיתי בכולן. עוד לא הייתה טבחית כמוה ועוד לא היה טבח כזה. ברוגע ושלווה אינסופית היא מחברת טעמים וקומבינציות היסטריות שהגיעו אתמול לשיא חדש עם כרוב הקפה האפוי שלה. מה זה היה? מה זאת המנה הזאת? מי חושב על לבשל כרוב בקפה? רק איתיאלה, זו שאייל הגדיר את המנה שלה כגאונית, חיים הכתיר אותה כמנת גמר, ולאהרוני, לראשונה, לא היה מה להגיד. שאפואלה.

ונסיים, כמובן, עם המודחת הטרייה. עוד סינר זהב שמוצא את עצמו מחוץ לתחרות בשלב מוקדם יחסית, ובכן, לזהב. היה ברור שאתי תהיה המודחת הבאה; היא ידעה את זה, המתמודדים ידעו את זה, השופטים בוודאות ואנחנו הצופים - ללא ספק. בדיוק כמו עדן בהדחה הקודמת, גם אתי הגיעה לתקרת הזכוכית הקולינרית שלה, וגם שליפת תותח כבד בדמות ספינג' לא עזרה לה במקרה הזה. איש לא באמת הופתע מההדחה הזאת ועכשיו, כשכל המתמודדים הפחות חזקים של העונה כבר בחוץ, נשארה תשיעייה מוכשרת בטירוף ומעכשיו כל הדחה הולכת לכאוב ממש. התחרות לגמרי התחילה אתמול והייתי ממליץ לגיא למהר ולהזמין מונית כי הסיכויים לא ממש לטובתו.