זה לקח קצת זמן, אבל עכשיו, בפרק השמיני של העונה, אפשר סוף סוף להגיד באמת - ברוך הבא לדני החדש. סליחה, לגלעד, נתקע לי. הוא הצטרף בתחילת העונה ונתן פה ושם אבחנות ותובנות, אבל הוא עוד לא קיבל את ההזדמנות לזרוח – עד עכשיו. מבחינתי הוא הכוכב של הפרק (טוב, נו, ביחד עם ההורים של שניר. אי אפשר להתחרות במשפחה פדחנית).
קודם כל, גלעד ניצח בעוז על הקקופוניה שנקראת הריב של רותם ורונן, ועשה את זה בלי לתלוש את השיערות שעוד נותרו לו על הראש. הוא הצליח להבין מרונן את שורש הבעיה, לתווך את המסר לרותם מבלי להקטין אותה או לבייש אותה, ולהוציא את שניהם חזקים יותר. בכלל, נדמה לי ששני הריבים האלה הם בדיוק מה שרותם ורונן היו צריכים כדי לאפס את הדינמיקה הבלתי נסבלת של ירח הדבש ולהתחיל מחדש, הפעם טוב יותר. או לפחות לנסות. כמילותיו של גיורא חמיצר - זה לא יהיה פשוט אמרתי, אל תגידו שלא הזהרתי.
אבל רגע לפני שרותם מצטרפת לשיחה, רונן וגלעד מדברים על הדרישה של זוגתו לתוכנית לא לחשוף את האמת מול המצלמות. זו רמת הפשט של השיחה. ברמת הדרש, גלעד ורונן מנהלים שיחה גדולה יותר על שאלת הנחיצות של פורמט טלוויזיוני למטרת היכרויות. רונן הגיע לחתונמי כדי לעבור תהליך מול מצלמות. לעומתו, רותם בחרה את הצד ההפוך; עבורה, חתונמי משמשת לטובת מציאת התאמה זוגית עם פוטנציאל טוב, וזהו. עכשיו, מבחינתה, ההמשך הוא משחק למצלמות, תוך ניסיון לצאת כמה שיותר טוב. את המסע הזוגי היא תנסה לעבור עם רונן בין קאט לאקשן, כמה רחוק שאפשר מהעין הציבורית.
אפשר להבין את המניעים של רותם, היא לא הראשונה (וכנראה גם לא האחרונה) שמגיעה לתוכנית עם פחד להיחשף. אבל היא חייבת להבין שאם היא הגיעה לריאליטי, חלק מהעניין הוא להראות את האמת - לנסות לצאת נקייה הופך אותך למלוכלכת הרבה יותר. באופן אישי, ולמרות שיש לי הרבה ביקורת על מוסד הריאליטי בכלל ועל "חתונה ממבט ראשון" בפרט, אני חושבת שמה שהתוכנית הזאת מעניקה זה הרבה יותר מאשר נטו התאמה טובה. לבוא לחתונמי כדי לעבור את שלב ההתאמות ואז לנסות ולהתחמק מכל החשיפה שבאה אחר כך זו טעות, בעיניי. קודם כל כי את יוצאת נורא ואיום, אבל גם – בעיקר – כי אנשים באמת עוברים בתוכנית דברים משמעותיים.
סינון המתמודדים שנעשה לאורך העונות יסודי מספיק ומצליח לפלטר החוצה את הכלות והחתנים שמחפשים רק פרסום (מה? מי אמר "אהבה חדשה"?), ומגיעים אליה אנשים אמיתיים מתל אביב שמחפשים אהבה אמיתית, שמוכנים לספק כנות אמיתית מול מצלמה ולעבור תהליך אמיתי, וכן, גם לשלם מחיר אישי לא קטן - אבל לצמוח ולגדול מזה. טוב נו, וגם אנשים שהם לא מתל אביב. התוצאה – אצל רבים ממשתתפי התוכנית לאורך השנים – היא אהבה כנה, בין אם היא מקיימת עם השידוך מהתוכנית או עם אדם אחר. בקיצור, חפרתי. הנקודה היא שמישהו בהפקה צריך לתת לרותם שתי סטירות מטאפוריות ולהבהיר לה שמעכשיו יש עליה מצלמה 24/7 ושתתחיל להתמודד. ואם להיות כנה, זה לא רק בשבילה, זה גם בשבילנו. למען השם, באנו לראות ריאליטי! בינתיים, הדברים הכי מעניינים נשארים בחוץ למצלמה - גם אצל נעם ומשה - ואנחנו הצופים נשארים עם פירורים.
הזוג הכי חתונמי של העונה
אה, כן, היה לנו אתמול גם זוג חדש. הידד! מה גם שזה הזוג הכי חתונמי ששודך עד כה בעונה הזו של חתונמי. אמנם בעונה הזו קיבלנו תמהיל מעניין שכולל מורה למתמטיקה, עובדת סוציאלית ואפילו אנשים שגרים ברמת גן, לא עלינו - אבל הרי אין דבר שהמומחים אוהבים כמו לשדך זוג הייטקיסטים תל אביבים שגרים במרחק הליכה זה מזה, והנה קיבלנו עוד אחד. מור היא אחראית כיף בחברת הייטק, בת 34 ושופוהוליק. היא אחרי הקפאת ביציות, הבית שלה מלא בתמונות עירום אמנותיות של "נשים חזקות" ואיזורי חלציים גבריים, או בקיצור, בחורה כלבבי. אבל היא לא קוראת לזה אמנות, היא קוראת לזה "ארט".
אגב אנשים שבאים רק בשביל המאץ', זמן להכיר את שניר. הוא הגיע לעשות עסקה עם השטן, והוא עושה את זה עם חיוך גדול. לפחות בהתחלה. הוא מהנדס תוכנה בהייטקס, יבואן ויצרן של קורקינטים חשמליים וגם אחד שאוהב להשחיל בתוך השיחה מילים לועזיות כמו מאץ' ודאטה. כלומר, לכל הפחות ברמה הלשונית נראה שיש פה התאמה עם מור. בהתחלה הוא משחק אותה קול, אבל בשלב מסוים בפרק שניר מתחיל להבין שכל העניין הזה קורה באמת, ושיש מצב שהוא לא יאהב את הכלה שההפקה תסדר לו. מה שמביא אותי לנקודת הזוהר השנייה של גלעד: בניגוד גמור לכל מה שמצופה ממנו, הוא מעודד את שניר לא להכביד על עצמו עם "תהליכים" ו"ניסיונות", ופשוט מאוד לוותר ולעזוב את התוכנית אם הוא יראה שזה לא זה. כבר התכוננתי לשמוע הרצאה על כוחה של התמדה וכל השיט הזה. הופתעתי לטובה.
הבדיחה שנזרקה בתחילת הפרק על הפחד מחתן תימני מתגלה בתור חשש אמיתי של מור ושל כל מי שסובב אותה. והחשש הזה גם מתממש, מן הסתם. אני חייבת להגיד שאני די בשוק שעדה ומוצא הם דברים שעדיין משפיעים על אנשים בבחירת זוגיות; ברור שיש העדפות לכאן ולכאן, זה בסדר, אבל לבחור בן זוג בהתבסס על העדה שלו זה כמו לבחור בן זוג בהתבסס על המזל שלו, כלומר אידיוטי לחלוטין (סליחה מראש לקהילת אסטרולוגיה ישראל). למרבה המזל, מור מסיימת את החופה ומתייגת את שניר בתור "אחלה גבר", אז מסתמן שאנחנו בסדר בתחום הנראות החיצונית, לפחות מהצד שלה. חוץ מזה, מור מודה שהיא מתרגשת אבל משדרת קוליות, אגביות כמעט.
חבל שאי אפשר להגיד את אותו הדבר על הפרטנר שלה. שניר אמנם אומר שהוא רגוע אבל ממש נראה כאילו הוא עומד להתעלף. מישהו מוכן להביא לו מים? הוא דופק יואנה ומאבד את זה, ומנסה לקחת בחזרה את השליטה על הסיטואציה דרך כעס על המפיקה שתכננה את הלו"ז, קצת בדומה לדרמת השמלה והשיער של רותם. לא קיבלנו תשובה לשאלה האם הוא מרוצה ממה שהוא קיבל או לא. הפרק נגדע באיבו, ואפילו אין לי כוח לבזבז אנרגיות בלכעוס על זה. יכול להיות שכמו יואנה, אולי גם לו מפריע פער הגבהים (מור נועלת עקבים ואיתם היא גבוהה ממנו). בכל מקרה, חופה זה לא מדד בעיניי, והדינמיקה האמיתית בין שניר למור תיבחן אך ורק בפרק הבא. אולי כמו במקרה של יואנה ותומר יקרה כאן קסם; איכשהו, תחושת הבטן דווקא אומרת לי שהמאץ' דווקא לא יעבוד.
ועוד כמה נקודות:
*רונן ביקש הגר, אבל בשביל לקבל זוגיות כמו של הגר וניר הוא צריך, ובכן, להיות ניר. לרונן אין את יכולות ההכלה האלה
*יעל, אם לא עונים לך לדפיקה בדלת, היום מקובל לשלוח ווטסאפ שאת עומדת בחוץ. סתם, טיפ. (ואפשר גם לצלצל בפעמון)
*חשבתי שזה מובן מאליו אבל מתברר שלא, אז כל הכבוד למור שעדכנה את אמא שלה שהיא באה עם צוות צילום
*חופה מרחפת? סירייסלי? אין לאנשים כבר במה להתעסק?
*כשחושבים על זה, זה באמת די עינוי להשאיר אותם לחכות בחדר לבד ובלי טלפונים, לבהות בקיר עד שמגיע הרגע שלהם להתחתן