כוכי חשאי מעוניינת שנדבר על נושא מושתק: חרטה על אמהות. לפני עשר שנים כוכי, אמא לשתיים, השתתפה במחקר אקדמי של ד"ר ארנה דונת, שם סיפרה - אמנם בשם בדוי - כי יתכן שחייה היו טובים יותר אם לא היו לה ילדים. "שמעתי ראיון ברדיו עם החוקרת שחיפשה מרואיינות לעבודה שלה, חיפשתי והגעתי אליה. מאוד רציתי לדבר עם מישהו על זה. יש הרבה לחץ סביבתי להיכנס להריון, אבל חשוב להבין שלעשות ילדים זה לא הכרחי".

סיפרת לבנות שלך שאת מתראיינת למחקר כזה?
"אני אדם פתוח ומספר הכל. הייתה על זה דרמה בבית, הן נעלבו, כי זה כאילו אני מצטערת שהן נולדו. אבל הסברתי להן - 'זה לא שאני לא מתחרטת שנולדתן אבל הייתי חושבת על זה פעמיים אם הייתי יכולה'. בסבב לפנינו במטבח המנצח הביאו את דפנה, שאמרה שהיא אל הורית ואני מצדיעה לה על זה. התחברתי למה שהיא אמרה - שעדיף להצטער על שלא הבאת ילדים מאשר שכן הבאת. ואני, ללא ספק, היה שלב שהתחרטתי".

למה, בעצם?
"כי זה או ילד או קריירה. ואני מדברת על קריירה משמעותית, על להיות רותי ברודו. הייתי יכולה להיות כמוה, אני וורקוהוליקית בנשמה שלי. אבל לא יכולתי עם שתי בנות, כשאני לבד כלכלית ופיזית". 

מעניין, כי רותי בעצמה מדברת על האופן בו פספסה את חווית ההורות ונתנה הכל לקריירה.
"אני לא מאמינה שרותי הייתה מצליחה כמו שהיא הצליחה אם היו לה ילדים. אם כן, מישהו היה ניזוק מזה. אם אתה בוחר להיות הורה, אתה חייב להיות הורה. אבל אני חיה בשלום עם הטעויות שלי ובמבחן התוצאה יש לי שתי בנות דעתניות, עצמאיות, עם עמוד שדרה וביטחון עצמי. אז כנראה עשיתי משהו נכון".

כוכי והדר, המטבח המנצח (צילום: יאיר ולר)
כוכי: חולצה - GOLF, ג'ינס - זארה | הדר: חולצה - טוונטי פור סבן, חצאית - דנה סידי, עגילים - מגנוליה | צילום: יאיר ולר

כוכי מתיישרת בכיסא שלה באותו עמוד שדרה מדובר. יש לה דרך להגיד דברים קשים, חריפים, אמיצים, "ללא כחל ושרק" במילותיה, ולהשאר במבט חתום ונטול הבעה. בסבב השלישי של MKR אליה הגיעה עם בת טיפוחיה הדר פרץ שיושבת לצדה, כוכי כבר מותגה בתור המשתתפת האכזרית, אבל מי שמסוגלת לספר על חרטה על אמהות, קטן עליה להגיד על קינוח מלבי של המתחרים שיש לו טעם של אקונומיקה. 

"כוכי מאוד עניינית ואומרת מה שהיא חושבת", מסבירה הדר. כמו בטלוויזיה, גם בחיים, הדינמיקה בין השתיים ברורה: כוכי מובילה ועושה גלים, הדר מכילה ומתווכת את כוכי לעולם. עד כה, פרשת אקונומיקה-גייט הפכה את הצמד קובי ומצליח ליריבים מרים שלהן, ואחרי הנקמה של הבנים - הארוחה התאילנדית של כוכי והדר מיקמה אותן במקום האחרון בטבלה.

אם כוכי הייתה מתאפקת ולא אומרת 'אקונומיקה', הייתן בראש ולא בתחתית?
הדר: "לא חושבת, היו לנו הרבה פקשושים בלי קשר. תראי, הבחירה במילה אקונומיקה, אולי זו הייתה בחירה לא נכונה אבל כוכי לא התכוונה לרדת לפסים אישיים ולפגוע. לא הכרנו את קובי ומאץ' בכלל כשהיא אמרה את זה. אין לנו שום אינטרס לפגוע בהם בפן האישי, אבל לכוכי יש חיך רגיש והיא מקצועית, יש לה המון ידע וניסיון. כשהיא טעמה את הקינוח עלה לה טעם של אפיכל שהוא צבע מאכל כימי. זה חרה לה"

כוכי: "אני ביקורתית, זה נכון, אבל אני לא שיפוטית. החלופה לביקורתיות זה להיות יס מן או אדיש ואני לא רוצה להיות אחד משניהם. כך אני רואה את החיים. לדעתי היתרונות שלי מאפילים על החסרונות ואני אדם טוב ומיטיב"

הדר: " לפעמים דברים מצטיירים לא כמו שאנחנו רוצים ויוצאים מהקשרם. קחו את הביקורת כמקצועית ועניינית, ככה אנחנו לקחנו את זה. לא שיחקנו אסטרטגית לרגע".

כוכי והדר, המטבח המנצח (צילום: יאיר ולר)
הדר: שמלה - אסוס, עגילים - זארה | כוכי: חולצה - אוסף פרטי | צילום: יאיר ולר

"השוטר עזב את הבית והבנתי שאני יכולה לעשות מה שאני רוצה"

הן מוצגות בתכנית כ"חברות", אבל קשה לפענח מה הן בדיוק כוכי (58) והדר (23) חוץ  משתי נשים מאוד שונות שאוהבות זו את זו אהבת נפש. הדר היא הבסטי של עופרי, בתה הצעירה של כוכי; היא גם בת טיפוחיה של כוכי במטבח הביתי שלה, והיא גם שכנה שמגיעה לבקר כשמשעמם לה. אפילו אחרי שעופרי עזבה את השכונה בנתניה ועברה לתל אביב - תמצאו את הדר במטבח של כוכי, מצייתת להוראותיה שניתנות בח' וע' מדויקת.

"זה אולי נראה מוזר מבחוץ, כשמכירים את שתינו מבינים את האנרגיות ששוררות במערכת יחסים ביננו ומכילים את זה", אומרת הדר

מתי הכרתכן?
הדר: "כשעפרי ואני עלינו יחד לכתה ז'. הפכנו לחברות הכי טובות מיד והייתי באה לעופרי ומוצאת את עצמי עם כוכי במטבח, מבשלת לכולם".

כוכי: "היו אצלי חינגות בבית, כל החברים של הבנות באו. זה היה סוג של הוסטל".

הדר: "כוכי תמיד בישלה, יש לה כל כך הרבה ידע ויוצאים משם כאלה ריחות טובים, שאת רק רוצה לשאוב ולינוק מזה כמה שאפשר".

בתכנית קראת לה אמא חלופית, זה לא פגע באמא שלך?
הדר: "אמא שלי כבודה במקומה מונח. היא אמא שלי, היא החיים שלי, אבל אני באה מבית שלא דרבן תקשורתיות ופתיחות. הבית של כוכי היה מפלט לבוא ולראות איך אמא יכולה לדבר עם הבנות שלה כמו שלי לא היה. זה בית מרוקאי, תקשורת היא לא מילת המפתח שם. אצל כוכי הבנות מספרות על המסיבה והגבר או האישה שהתנשקו איתה וכמה הן שתו, והשתכרו אצלה בבית. היא הייתה מטפלת בנו שיכורות ומקיאות".

כוכי: "אף פעם לא הייתה לי בעיה עם זה. הבית שלי מאוד פתוח"

הדר: "אמא שלי טוענת שזו אני שסגורה ולא משתפת אותם. אולי זה קשור לזה שאני הסנדוויץ'". 

כוכי: "את לא, את המילוי, מתוקה שלי".

כוכי והדר, המטבח המנצח (צילום: יאיר ולר)
ז'קט - קסטרו, טופ - זארה, מכנס - דנה סידי | צילום: יאיר ולר

ההורים שלך מכירים את כוכי?
הדר: "ברור, היא הייתה המלצרית הקבועה שלהם באוראנוס, זה היה הבר המיתולוגי של נתניה. כל השכונה זוכרת אותה מאותם שנים".

כוכי: "הייתי אושייה. הסתובבתי ברחוב וכולם היו מסובבים אחריי את הראש. התלבשתי סקסי בטירוף, היו לי תלתלים ארוכים, היו קוראים לי שאפה. הייתי יפה ודעתנית".

הדר: "היא הייתה צ'ינה מפחידה".

כוכי גדלה בבית בו היא גרה עד היום, בשכונת "עין התכלת" בנתניה. יש לה אחות תאומה ועוד שלושה אחים גדולים - מה שאפשר לה להיות השובבה שבחבורה. אם כי כשהיא חושבת על זה, פריצת הגבולות התחילה עוד קודם. "אמא שלי הייתה אאוטסיידרית בחברה התימנית", היא מהרהרת, "היא התחתנה עם אבא שלי רק בגיל 23, אצל התימנים זה נחשב רווקה זקנה. היא סירבה לכל השידוכים ובסוף התחתנה איתו כי היה לו אף יפה, עיניים טובות ואזניים יפות, שזו חולשה גם שלי".

כשכוכי הייתה בת 16 אמה חלתה. היא נלחמה על חייה שלוש שנים עד שנפטרה. האחיות הגדולות טיפלו באמא וכוכי פרקה עול. "אבא לא היה הדמות החינוכית או הסמכותית או המייצרת גבולות בבית. השוטר עזב את הבית והבנתי שאני יכולה לעשות מה שאני רוצה, אז עבדתי במלצרות בחוף הים, ואחר כך בפאבים. כולם הכירו אותי. יהונתן גפן היה נכנס לאוראנוס ושואל 'איפה כוכי?' אם לא הייתי, הוא היה הולך".

בבקשה תגידי לי שהיה לכם קטע.
"לא, דווקא לא", היא צוחקת, "פשוט היה ביננו וויב טוב. מפורסמים לא עשו לי את זה".

אז מי כן?
"היו מתחילים איתי מלא, אבל אני אף פעם לא רציתי גבר כמשענת. כל האישיו של נישואים לא דיבר אלי. אם אמא שלי הייתה בחיים הייתי מובלת לחופה בלי למצמץ אבל היא לא הייתה, ואני לא רציתי להתחתן ועד היום לא רוצה. כל עוד אין נישואים אזרחיים ויש עוד מסורבות גט, זו הזיה בעיני להתחתן. הייתי יוצאת עם גברים וכשהם היו מבקשים להתחתן הייתי נמלטת משם. אף פעם לא הייתי במיינסטרים."

מי שהצליח להגיע ללב שלה לבסוף היה רוני נוימן, איש עסקים גרוש, אב לשני ילדים, מבוגר ממנה בשבע שנים "ויפה עיניים", נאנחת כוכי. "הוא עדיין איש יפה. נעניתי לחיזוריו והתפתח ביננו רומן ואז גרנו יחד. הוא לא הכריח אותי להתחתן ולא התחנן, הוא אמר שמה שאני ארצה אני אעשה".

כוכי והדר, המטבח המנצח (צילום: יאיר ולר)
צילום: יאיר ולר

הוא הבין את הצורך שלך בחופש?
"כן, רוני נתן לי הרבה חופש מי יכול לשלול ממני חופש? עוד לא נולד ולא יוולד. אמרתי לרוני שאני לא בטוחה שאני רוצה ילדים בכלל, אבל כל השנים חברה שלי, שלווה, נשבה בעורפי שאעשה ילדים ולא הרפתה. אני תמיד צוחקת שההריון הראשון שלי הוא משלווה". 

"אני לא שייכת לקהילה לצערי"

לכוכי ורוני נולדו שתי בנות. בר, היום בת 27, ועפרי, בת 23. כשהיו עדיין פעוטות רוני ירד מנכסיו, "הסתבך", לדברי כוכי - והשניים נפרדו. "זה סיפור ארוך ומפותל", היא אומרת ולא מנדבת פרטים, "הוא היה בצרות, השאיר אותי עם חוב של יותר מ-100 אלף שקל, בסוף זה נגמר בחמישים, אבל כשאין לך כלום ואתה מאבד הכל זו טראומה. עברתי עם שתי הבנות הקטנות לגור עם אבא שלי, הייתי בקשיים כלכליים מאוד גדולים. חצי שנה בכיתי מבוקר עד לילה. רזיתי 15 קילו בחודשיים, אנשים לא זיהו אותי".

כוכי הבינה שאין ברירה אלא לפרנס לבד. היא למדה קונדיטורייה, החלה לעבוד עם חברות קייטרינג, וכעבור שנים עברה לתחום הוראת הקונדיטוריה. היום היא מלמדת במגמת אפייה בתיכון לנוער בסיכון, ועושה חוגי אפייה בביתה לילדים עם צרכים מיוחדים. למרות השבר, עם רוני היא שמרה על קשר כל השנים. "הוא איש טוב ויפה ומשעשע ונדיב. זה לא אשמתו שאיבדנו הכל. דאגתי שהוא יהיה נוכח בחיים של הבנות, אמרתי לו כשרק נפרדנו - 'אם הן יחכו יום אחד בחלון לאבא שלא יגיע, אני אבתר אותך לחתיכות קטנות. היזהר'. וכך היה. הוא לא פספס ועד היום יש מערכת יחסים טובה בין כולנו".

יש סיכוי שתחזרו?
"הבנות שלי משתעשעות ברעיון כי אנחנו בקשר כל כך טוב. אבל אנחנו גם ישנים באותה מיטה לפעמים ולא קורה כלום"

הדרמה המשפחתית הבאה קרתה כשבגיל 18, בר יצאה מהארון והודיעה שהיא לסבית. "הופתעתי מאוד, כי תמיד היו לה חברים בנים", מספרת כוכי, "לא היה לי מושג. ויום אחד אני במטבח, מדיחה כלים, ובר באה ואומרת, 'אמא, עוד מעט תגיע יעל הבת זוג שלי. בלי פדיחות'".

איך הרגשת?
"שזה מעניין. ולא הבנתי למה היא לא סיפרה לי קודם. הבנות שלי יודעות שכל מה שתבחרנה למעט בפשע, יהיה מקובל עלי. גם רוני קיבל את זה בלי בעיות. אחותו היא השחקנית רבקה נוימן, אחת ה-לסביות בארץ. שחקנית משכמה ומעלה, אז הוא כבר הכיר את הנושא".

ובשכונה איך הגיבו?
"תראי, זה לא שאני הולכת עם רמקול ומספרת שבת שלי הודיעה שהיא לסבית. אבל אם זה מדובר, אני אומרת גם לתימנים בשכונה. מעולם לא חייתי דרך משקפיים של אחרים. אני מעלה תכנים להט"בים בפייסבוק ותומכת בקהילה ככל שאני יכולה. בר עושה עבודת קודש כמדריכה באיג"י והיא יודעת שאני רתומה לשיוויון זכויות של הקהילה, אני אמא גאה בכל המובנים".

כוכי והדר, המטבח המנצח (צילום: יאיר ולר)
צילום: יאיר ולר

אבל סטרייטית.
"אני לא שייכת לקהילה לצערי. אני לא נמשכת לנשים. וזה באמת חבל, כי אנחנו מבינות אחת את השנייה יותר טוב מאישה את גבר. יש אלפיון של גברים שמחוברים לצד הנשי שלהם, כאלה שהם יותר רגישים, עם אנטליגנציה רגשית יותר מפותחת, אבל זה ממש מיעוט מזערי. נפלתי על כמה שרצו לקשור אותי ועל כמה קמצנים, אבל אני צריכה מישהו שיעמוד בכל רשימת המכולת שלי".

שמה היא כוללת?
"אינטליגנציה, חוש הומור, פתיחות, אני לא פותרת תשבצים - אם הפרצוף שלך עקום, תדבר. אין לי כוח שיעשו לי פרצופים ויגידו שאני מטורללת. יש לי אפס סבלנות לפרצופים. ויש לי בעיית חמלה כלפי גברים - זו עקב אכילס שלי. על רוני חמלתי מדי ותראי מה קרה. היום איך שהחמלה שלי מתעוררת אני לוקחת פטיש והורגת אותה. אין לי בעיה להיות טיפולית לבן זוג, אבל אני רוצה שתהיה הדדיות, שגם הוא יטפל בי, ובדרך כלל אין".

"אני לא שוללת כלום. אני אדם סקרן"

גם הדר מתקשה למצוא את גבר חלומותיה. אמנם היא צעירה ופחות מנוסה מכוכי, אבל החיבור שלה למי שמבוגרת ממנה ביותר מ-30 שנה גורם לה להישמע כמו אישה מפוכחת כבר בגיל 23 . "בכתה י"ב היה לי חבר אבל אני אפילו לא זוכרת מה היה שם, זה לא הותיר בי חותם נעים ומאז אני נזהרת. אני בלופ ביני לבין עצמי, לא יודעת אם אני רוצה להתחייב או לא, כן או לא מעריכה את עצמי וכל הבלה בלה בלה הזה".

מתחילים איתך הרבה?
"לא כזה. ואת יודעת איך זה, כל אחת רוצה את אלה שלא רוצים אותה, אנחנו אוהבות הרע וזה ידוע. זה ההגדרה של נשים, לאהוב את מה שקשה". 

כוכי: "אם לא מתחילים איתה, זה רק כי היא כל כך נראית טוב שהם לא מעזים"

הדר: "חבל שלא כולם חושבים כמוך".

כוכי: "הם חושבים, תאמיני לי".

הדר: "אני פשוט לא מתאימה לתקופה הזו. הייתי צריכה להוולד בשנות השישים, בטבע ובחופש ובכיף, אני לא אוהבת רשתות חברתיות, לא מתעדת את מה שאני עושה כל רגע באינסטגרם. כשאני במסעדה עם חברות שלי הן שעה מצלמות את המנות ואני כבר עם המזלג, יאללה מתי אוכלים".

לבריאות!
"בשכבת גיל שלי, זה עולם של פייק, אנשים שמנסים לחקות סטריאוטיפים שבא להם להיות כמוהם, כולם משתדלים ומנסים ואף אחד לא אותנטי. די כבר! תהיו אתם. זה מעייף אותי כמה אף אחד הוא לא הוא. זה מוריד לי את הביטחון העצמי כי אני כל הזמן תחת זכוכית מגדלת. אני יושבת הדייט עם מישהו ובא לי להגיד הכל ולא לשקול מילים ולהיות עם פאסון. אני הדר ואני אותנטית ורולה ומלאה באנרגיות, ויאללה לא פשוט להיות פשוט".

בא לך אהבה? להכיר מישהו?
"בטח. בא לי שהבן זוג שלי יאהב את המכלול שלי, שיראה אותי ויגרום לי לראות את זה בעצמי. נשרפתי המון והתאכזבתי ואני כבר שבעתי מזה"

אולי גם את, כמו בר, צריכה לנסות נשים?
"אם תבוא לי הבחורה הנכונה ואני אמשך אליה, אולי. אני לא שוללת כלום. אני אדם סקרן", היא מחייכת.

מנת הקינוח של כוכי והדר (צילום: מתוך "MKR המטבח המנצח", קשת12)
קינחו טוב | צילום: מתוך "MKR המטבח המנצח", קשת12
טעימת המנה הראשונה של כוכי והדר  (צילום: מתוך "MKR המטבח המנצח", באדיבות ספורט 1)
מנת הפתיחה אכזבה. העיקרית הצילה | צילום: מתוך "MKR המטבח המנצח", באדיבות ספורט 1

"רציתי להיות יפהפיה לטלוויזיה, ראית פעם חתול שמשו אותו מהמים?"

בעוד כוכי מעצימה את הדר ככל יכולתה בהווה, הדר מתכננת את העתיד. כרגע היא ממלצרת בנתניה, ומתכננת להתחיל לימודים לתואר בתזונה. "זה מקצוע שתמיד יצטרכו", פוסקת כוכי המרוצה. אצל כוכי החיים המקצועיים על מי מנוחות, ורק לפעמים הוא מהרהרת במסעדה שמעולם לא הייתה לה. 

"תמיד היה דיבור שלי ושל בר ועפרי שנפתח לכוכי מסעדה, זה החלום שלנו", אומרת הדר, להביא את זה לעולם. אבל כוכי חיים שלי, את רוצה? עכשיו?"

כוכי: "היום זה מסובך. עדיף להגיש בראנץ' בשבת בחצר שלי. אולי זו המסעדה שהיינו צריכות לפתוח בתוכנית, מסעדה של ארוחות בוקר, לא אסייאתי".

למה באמת בחרתן באוכל אסייאתי?
כוכי: "בדיעבד זו הייתה טעות. אני אוהבת אוכל תאילנדי, אוהבת חריף שהאוזניים בוערות לי, הייתי פוקדת את 'יין ויאנג' של אהרוני מדי שבוע. המטבח התימני הוא מטבח דל, אז מצאתי באסייאתי יצירתיות אחרת, אבל בתכנית לא הצטיינתי. אני מבשלת איטי מדי בשביל התכנית הזו".

הדר: "גם אני אוהבת מאוד לבשל אסייאתי. אני מרוקאית אבל מאסתי בטבחות והדג והקציצות עם האפונה, יאללה חלאס חברה, בוא נעשה משהו אחר. האוכל המרוקאי הוא טעים אבל אני אוכלת את זה כל שישי, כולם עושים את זה, די".

כוכי: "האמת היא שאני כמעט לא זוכרת מה היה בצילומים. אני רואה את הפרקים והכל חדש לי. ובעיקר מוזר לי עם הבייביליס שעשו לי שם, אני נראית כמו דודה ציונה".

כן, שמתי לב שעכשיו השיער שלך קצר.
"השיער שלי הוא אירוע כואב. רציתי להיות יפהפיה לטלוויזיה, כמו עדן פינס עם רעמה מתולתלת, אז עשיתי בניית תלתלים. ראית פעם חתול שמשו אותו מהמים? הפרווה שלו הופכת להיות מזוגזגת - ככה הייתי. נראיתי כאילו ברחתי משבט זולו. אחרי זה  אף ספר לא הסכים לגעת לי בשיער, נסעתי למומחה לתלתלים, והוצאתי ים של כסף ועכשיו סוף סוף המצב השתפר, אבל יש תמונות שמנציחות את האירוע הקשה, ואני נושאת אותו איתי עד היום".

צילום: יאיר ולר | סטיילינג: מיכל עובדיה | איפור: ניסו שליו | שיער: אלירן שלום לסוכנות ד.שטרן ביוטי |  התמונות צולמו במסעדת קאליפסו, תל אביב